תשובה מהירה
הדרך הנפוצה ביותר לומר שלום ביפנית היא 'Konnichiwa' (こんにちは, kohn-nee-chee-wah). היא מתאימה לרוב מצבי היומיום. אבל ביפנית יש מערכת עשירה של ברכות שקשורה לשעה ביום, להיררכיה חברתית ולהקשר, מהלא-פורמלי 'Yaa' (やあ) בין חברים קרובים ועד ל'Ohayou gozaimasu' (おはようございます) המנומס מאוד בהקשרים עסקיים.
התשובה הקצרה
הדרך הנפוצה ביותר לומר שלום ביפנית היא Konnichiwa (こんにちは, kohn-nee-chee-wah). זה מתאים לרוב המצבים בשעות היום ומובן לכולם. אבל ברכות ביפנית עמוקות הרבה יותר ממילה אחת. לשפה יש מערכת שלמה של רמות נימוס, שקובעת איזו ברכה להשתמש ומתי.
יפנית מדוברת על ידי כ 125 מיליון אנשים, רובם הגדול ביפן, לפי נתוני Ethnologue לשנת 2024. בניגוד לשפות מערביות רבות שבהן "שלום" אחד מתאים לרוב ההקשרים, התרבות היפנית דורשת תשומת לב להיררכיה חברתית, לשעה ביום, וליחסים בין הדוברים. סקר של Japan Foundation משנת 2021 מצא שברכות הן הנושא הנלמד ביותר מבין 3.8 מיליון אנשים שלומדים יפנית בעולם, כי חשוב מאוד להשתמש בהן נכון.
"בתקשורת יפנית, הברכה אינה רק נימוס חברתי אלא הצהרה על ההבנה שלך את מערכת היחסים. בחירה ברמת נימוס לא נכונה יכולה ליצור יותר אי נוחות מאשר לא לומר כלום."
(Seiichi Makino, A Dictionary of Basic Japanese Grammar, The Japan Times, 1986)
המדריך הזה מכסה 17 ברכות יפניות חיוניות, מסודרות לפי קטגוריות: אוניברסליות, יומיומיות, רשמיות ועסקיות (keigo), ברכות בטלפון, וביטויי חזרה הביתה. כל אחת כוללת כתב יפני, הגייה ברומאג'י, והקשר תרבותי, כדי שתדעו בדיוק מתי ואיפה להשתמש בה.
רפרנס מהיר: ברכות יפניות במבט אחד
ברכות אוניברסליות
הברכות האלה מובנות בכל רחבי יפן ומתאימות לרוב המצבים היומיומיים. לפי חומרי לימוד השפה של NHK World-Japan, שליטה בשלוש הברכות האלה לפי זמן ביום מכסה את רוב האינטראקציות היומיומיות.
こんにちは (Konnichiwa)
/kohn-nee-chee-wah/
משמעות מילולית: באשר ליום הזה (קיצור של ביטוי קלאסי ארוך יותר)
“こんにちは、田中さん。いい天気ですね。”
שלום, טנאקה-סאן. מזג אוויר נחמד, נכון?
ברכת היום הכללית. מתאימה מסוף הבוקר ועד תחילת הערב. מתאימה לזרים, למכרים, וברוב המצבים הציבוריים.
Konnichiwa היא הברכה שרוב הזרים לומדים ראשונה, ובצדק, היא מתאימה לטווח המצבים הרחב ביותר. המקור שלה הוא בביטוי הקלאסי konnichi wa gokiken ikaga desu ka (איך אתה מרגיש היום?), שקוצר לאורך מאות שנים ל konnichiwa בלבד.
הערה חשובה: בין חברים קרובים, konnichiwa יכולה להישמע רשמית ומרוחקת מדי. אם אתם מברכים חבר טוב, yaa או ossu (מוסבר בהמשך) יישמעו טבעיים יותר. חשבו על konnichiwa כמקבילה ל"שלום" מנומס, ולא ל"היי" יומיומי.
おはようございます (Ohayou gozaimasu)
/oh-hah-yoh goh-zah-ee-mahs/
משמעות מילולית: מוקדם (צורה מנומסת)
“おはようございます、先生。今日もよろしくお願いします。”
בוקר טוב, מורה. תודה גם על היום.
ברכת הבוקר הסטנדרטית עם קולגות, זרים, וממונים. במקומות עבודה זה חובה בלי קשר לקשר ביניכם, אפילו המנכ'ל אומר זאת למנקה.
זו ברכת הבוקר המנומסת, שמשתמשים בה משעת הקימה ועד בערך 10-11 בבוקר. המילה hayou מגיעה מ hayai (מוקדם), אז אתם בעצם אומרים "מוקדם" בצורה מכבדת. במקומות עבודה ביפן, ohayou gozaimasu היא ברכת הבוקר האוניברסלית, ודילוג עליה ייחשב גס רוח, לפי סקר השפה הלאומית של Agency for Cultural Affairs.
🌍 החריג של תעשיית הבידור
בתעשיות הבידור והשידור ביפן, משתמשים ב ohayou gozaimasu כברכה בכל שעה ביום, אפילו בחצות. אם אתם נכנסים לסט צילום ב 22:00, עדיין אומרים ohayou gozaimasu. המוזרות הזו התפשטה גם לתעשיות יצירתיות אחרות ביפן.
こんばんは (Konbanwa)
/kohn-bahn-wah/
משמעות מילולית: באשר לערב הזה
“こんばんは。今夜の会議に参加できますか？”
ערב טוב. אתה יכול להשתתף בישיבה הערב?
משתמשים בה מסוף אחר הצהריים או תחילת הערב והלאה. כמו Konnichiwa, היא עובדת ברמות רשמיות שונות, אבל היא מנומסת יותר מיומיומית. זמן המעבר המדויק מ Konnichiwa ל Konbanwa גמיש, בערך כשהשמש מתחילה לשקוע.
המקבילה הערבית של konnichiwa. נקודת המעבר גמישה, אבל רוב דוברי היפנית עוברים ל konbanwa סביב השקיעה או 17:00-18:00. כמו konnichiwa, גם היא נוצרה מביטוי קלאסי ארוך יותר: konban wa gokigen ikaga desu ka (איך אתה מרגיש הערב?).
ברכות יומיומיות
אלה הברכות שתשמעו בין חברים, תלמידים, ואנשים בגיל ומעמד דומים. דיבור יומיומי ביפנית משמיט סיומות נימוס ומשתמש בצורות קצרות וישירות יותר.
やあ (Yaa)
/yah/
משמעות מילולית: היי
“やあ、久しぶり！最近どう？”
היי, הרבה זמן לא התראינו! מה נשמע לאחרונה?
ברכה יומיומית וחברית בין חברים קרובים. ניטרלית מגדרית וחמה. אפשר לחשוב עליה כמקבילה יפנית ל'היי' קצר בעברית.
Yaa היא בערך הכי יומיומית שיש בברכות יפניות. היא מתאימה לכל שעה ביום, אבל רק עם אנשים שאתם מכירים טוב. שימוש בה עם זר או עם ממונה יהיה טעות חברתית משמעותית. תשמעו אותה הרבה באנימה ובסרטים יפניים. אפשר לראות דוגמאות אותנטיות ב מדריך שלנו לסרטים הטובים ביותר ללימוד יפנית.
おっす (Ossu)
/ohss/
משמעות מילולית: קיצור של 'Ohayou gozaimasu'
“おっす！今日、サッカーやる？”
היי! משחקים כדורגל היום?
מקורו בדוג'ואים של אומנויות לחימה, וכיום נפוץ אצל גברים צעירים כברכת שלום יומיומית. באופן מסורתי גברי, אבל השימוש מתרחב לאט אצל הדור הצעיר.
Ossu התחיל כקיצור של ohayou gozaimasu בדוג'ואים של אומנויות לחימה, שם אמרו אותו בצורה חדה כאות הכרה. אחר כך הוא עבר לדיבור יומיומי של צעירים, וכיום זו ברכה נפוצה בין חברים, במיוחד בסביבה ספורטיבית או לא רשמית.
おはよう (Ohayou)
/oh-hah-yoh/
משמעות מילולית: מוקדם (יומיומי)
“おはよう！朝ごはんもう食べた？”
בוקר! כבר אכלת ארוחת בוקר?
הגרסה היומיומית של 'Ohayou gozaimasu', בלי סיומת הנימוס. משתמשים עם חברים, משפחה, ואנשים בגיל שלכם או צעירים יותר.
פשוט מורידים את gozaimasu ומקבלים את ברכת הבוקר היומיומית. זה מה שתגידו לשותף לדירה, לאח או אחות, או לחבר קרוב. המעבר בין ohayou ל ohayou gozaimasu הוא אחת הדוגמאות הברורות לרמות הנימוס ביפנית בפעולה.
どうも (Doumo)
/doh-moh/
משמעות מילולית: באיזשהו אופן / אכן / מאוד
“あ、どうも。ちょうど電話しようと思ってた。”
אה, היי. בדיוק התכוונתי להתקשר.
מילה מאוד ורסטילית. היא יכולה להיות ברכה יומיומית, תודה קצרה, או אישור לא פורמלי. לעיתים אומרים 'Doumo doumo' להדגשה.
Doumo היא אחת המילים הכי ורסטיליות ביפנית. היא יכולה להיות "שלום", "תודה", "סליחה", או "אכן", תלוי בהקשר. כברכה, היא משמשת כהכרה יומיומית ושקטה, משהו כמו "היי" או הנהון קצר בעברית. לעיתים קרובות תשמעו doumo doumo (כפול להדגשה) בין מכרים שנפגשים במקרה.
ברכות רשמיות ועסקיות (Keigo)
יפנית keigo (敬語, שפת כבוד) היא מערכת מובנית של נימוס שמחלחלת לכל השפה. לפי סקר השפה הלאומית של Agency for Cultural Affairs לשנת 2023, 89% מהמבוגרים ביפן רואים ב keigo תקין דבר חיוני בתקשורת במקום העבודה. הברכות האלה משקפות את העדיפות התרבותית הזו.
お元気ですか (Ogenki desu ka)
/oh-gehn-kee dehs-kah/
משמעות מילולית: האם אתה בטוב/בריא?
“お元気ですか？お変わりないですか？”
מה שלומך? הכל בסדר?
בניגוד ל'מה שלומך?' בעברית, זה לא משמש כברכה שגרתית עם אנשים שרואים כל יום. שמרו את זה לאנשים שלא ראיתם זמן מה. להשתמש בזה עם קולגה שראיתם אתמול יישמע מוזר.
זה הבדל תרבותי חשוב: בניגוד ל"מה שלומך?" בעברית, שלפעמים נאמר כברכה יומיומית בלי הרבה כוונה, ogenki desu ka נושא משקל אמיתי. הוא מרמז שלא ראיתם את האדם לאחרונה ושאתם באמת שואלים לשלומו. הקידומת o- מוסיפה נימוס ל genki (בריאות או אנרגיה).
⚠️ טעות נפוצה
אל תשתמשו ב Ogenki desu ka כברכה יומיומית כמו 'מה שלומך?' בעברית. ביפן מברכים קשרים יומיומיים עם ברכות לפי זמן ביום. שמרו את Ogenki desu ka למפגשים מחדש או לאנשים שאתם רואים לעיתים רחוקות.
はじめまして (Hajimemashite)
/hah-jee-meh-mah-shteh/
משמעות מילולית: זה ההתחלה / בפעם הראשונה
“はじめまして。山田太郎と申します。”
נעים מאוד. שמי טארו ימאדה.
משתמשים בזה רק כשפוגשים מישהו בפעם הראשונה. תמיד ממשיכים עם הצגה עצמית ועם 'Yoroshiku onegaishimasu.' להשתמש בזה עם מישהו שכבר פגשתם יהיה מביך.
Hajimemashite היא משפט הפתיחה של כל הצגה עצמית ביפנית. היא מסמנת "זו הפגישה הראשונה שלנו". הנוסחה הסטנדרטית היא: Hajimemashite (נעים להכיר) + השם שלכם + desu (אני) + Yoroshiku onegaishimasu (אשמח לשיתוף פעולה).
よろしくお願いします (Yoroshiku onegaishimasu)
/yoh-roh-shee-koo oh-neh-gah-ee-shee-mahs/
משמעות מילולית: אני מבקש בענווה את התייחסותך הטובה
“新しいプロジェクトでご一緒できて嬉しいです。よろしくお願いします。”
אני שמח לעבוד יחד על הפרויקט החדש. אני מצפה לעבוד איתך.
אחד המשפטים החשובים ביותר ביפנית. משתמשים בו כשנפגשים, מתחילים עבודה, מתחילים פרויקטים, ובעוד המון מצבים. אין לו מקבילה נקייה בעברית, הוא מבטא ענווה ובקשה לרצון טוב.
לביטוי הזה אין תרגום ישיר לעברית. בערך אפשר להבין אותו כ"אנא התייחסו אליי לטובה" או "אני מצפה לעבוד איתך", אבל יש בו שכבות של ענווה, כבוד, ומחויבות חברתית שאין ביטוי עברי שמכסה. לפי Makino ו Tsutsui ב A Dictionary of Basic Japanese Grammar, זה אחד הביטויים הנפוצים ביותר בשפה.
お疲れ様です (Otsukaresama desu)
/oh-tsoo-kah-reh-sah-mah dehs/
משמעות מילולית: אתה עייף באופן מכובד
“お疲れ様です。今日の会議はいかがでしたか？”
כל הכבוד על העבודה היום. איך הייתה הישיבה?
ברכת מקום העבודה היפנית האולטימטיבית. משתמשים בה כשפוגשים קולגות במהלך העבודה או אחריה. היא מכירה במאמץ משותף ומתפקדת גם כ'שלום' וגם כ'כל הכבוד'. נשמעת כל הזמן במשרדים ביפן.
אם תעבדו ביפן, תגידו ותשמעו את הביטוי הזה עשרות פעמים ביום. הוא מכיר במאמץ של האדם השני ומשמש כברכה, כפרידה, וכ"תודה" בו זמנית. בין קולגות שחולפים במסדרון, otsukaresama desu הוא לעיתים כל מה שצריך לומר.
すみません (Sumimasen)
/soo-mee-mah-sehn/
משמעות מילולית: זה לא נגמר (החוב שלי)
“すみません、この席は空いていますか？”
סליחה, המקום הזה פנוי?
למרות שהמשמעות העיקרית היא 'סליחה' או 'מצטער', Sumimasen משמשת לעיתים קרובות כברכה כשניגשים לזרים: בחנויות, ברחוב, או כדי למשוך תשומת לב. זו לעיתים המילה הראשונה בכל אינטראקציה עם מישהו שלא מכירים.
Sumimasen יושבת על הגבול בין התנצלות לברכה. כשניגשים לזר כדי לשאול דרך, נכנסים לחנות קטנה, או מנסים למשוך את תשומת הלב של מלצר, sumimasen היא לעיתים המילה הראשונה הטבעית, ומתפקדת כמו "שלום" בהקשרים האלה.
ברכות בטלפון
もしもし (Moshi moshi)
/moh-shee moh-shee/
משמעות מילולית: אני אומר, אני אומר (מהפועל mousu)
“もしもし、佐藤ですが、田中さんはいらっしゃいますか？”
הלו, מדבר סאטו. טנאקה-סאן זמין?
ברכת הטלפון הסטנדרטית לשיחות אישיות. בהקשרים עסקיים עונים עם שם החברה במקום: '[Company name] no [your name] desu.' לעולם לא משתמשים ב 'moshi moshi' פנים אל פנים, זה רק לטלפון.
Moshi moshi נגזרת מהפועל mousu (לומר, צורה צנועה). לפי NHK World-Japan, הצורה הכפולה הפכה לסטנדרט בתקופת הטלפון המוקדמת ביפן. הסבר עממי נפוץ אומר שיצורים על טבעיים (youkai) בפולקלור היפני לא יכולים לחזור על מילים, אז לומר moshi moshi הוכיח שאתם בני אדם.
בשיחות עסקיות, מחליפים את moshi moshi בפתיחה רשמית יותר: Hai, [company name] no [your name] de gozaimasu (כן, מדבר [שם] מ [חברה]).
ברכות קבלת פנים וחזרה הביתה
ליפנית יש סט ייחודי של ברכות זוגיות לכניסה לחנויות ולחזרה הביתה. אין להן מקבילות ישירות בעברית, והן משקפות טקסים תרבותיים מושרשים.
いらっしゃいませ (Irasshaimase)
/ee-rahs-shah-ee-mah-seh/
משמעות מילולית: בבקשה היכנסו (צורת כבוד)
“いらっしゃいませ！何名様ですか？”
ברוכים הבאים! כמה אנשים אתם?
הצוות צועק את זה כשלקוחות נכנסים לכל חנות, מסעדה, או עסק ביפן. זו ברכה חד כיוונית, לא מצפים מהלקוחות לענות. הנהון או חיוך מספיקים.
תיכנסו לכל חנות, מסעדה, או חנות נוחות ביפן, ומיד תשמעו Irasshaimase!, לעיתים בצעקה נלהבת של כל הצוות. זה טקס שירות מושרש מאוד. הברכה משתמשת בצורת הכבוד של irassharu (לבוא, ללכת, להיות), שמרוממת את הלקוח. אין צורך לענות.
ただいま (Tadaima)
/tah-dah-ee-mah/
משמעות מילולית: רק עכשיו (חזרתי)
“ただいま！今日は遅くなってごめんね。”
חזרתי הביתה! סליחה שאיחרתי היום.
אומרים כשמגיעים הביתה. זו חצי מזוג טקסי: מי שבבית עונה עם 'Okaeri' או 'Okaerinasai.' החילוף הזה כל כך מושרש תרבותית, שהוא מופיע כמעט בכל אנימה ודרמה יפנית שיש בה סצנת בית.
Tadaima היא קיצור של tadaima kaerimashita (חזרתי עכשיו). תמיד אומרים אותה כשנכנסים הביתה, והיא גורמת לתגובה אוטומטית okaeri או okaerinasai ממי שנמצא בפנים. דפוס הקריאה והתגובה הזה הוא אחד הסמלים הכי מוכרים של חיי היומיום ביפן.
おかえり (Okaeri)
/oh-kah-eh-ree / oh-kah-eh-ree-nah-sah-ee/
משמעות מילולית: חזרת (ברוך שובך)
“おかえりなさい！ごはん、もうできてるよ。”
ברוך שובך! ארוחת הערב כבר מוכנה.
התגובה ל 'Tadaima.' 'Okaeri' יומיומי (משפחה, חברים קרובים), ו 'Okaerinasai' מעט יותר מנומס. יחד, חילוף ה Tadaima-Okaeri מבטא את המושג היפני 'uchi' (בפנים, בית) כמקום שייכות.
הזוג tadaima / okaeri הוא יותר מברכה, זו הצהרה יומיומית של שייכות. המילה okaeri מגיעה מ kaeru (לחזור), עם קידומת הכבוד o-. הצורה הארוכה okaerinasai מוסיפה שכבה של חום ונימוס.
🌍 Uchi ו Soto, בפנים ובחוץ
התרבות היפנית מבדילה בצורה חדה בין uchi (בפנים, בית, קבוצת פנים) לבין soto (בחוץ, קבוצת חוץ). חילוף ה tadaima/okaeri מסמן את המעבר מ soto ל uchi. ההבחנה הזו משפיעה על כמעט כל היבט בתקשורת יפנית, מברכות ועד מתנות ועד איך מדברים על בני המשפחה שלכם לעומת של מישהו אחר.
ברכות מפגש מחדש
お久しぶりです (Ohisashiburi desu)
/oh-hee-sah-shee-boo-ree dehs/
משמעות מילולית: עבר הרבה זמן (מנומס)
“お久しぶりです！お元気でしたか？”
הרבה זמן לא התראינו! היית בטוב?
משתמשים כשלא ראיתם מישהו תקופה משמעותית. הצורה היומיומית 'Hisashiburi' משמיטה את קידומת הכבוד והסיומת המנומסת. בעסקים, לפעמים משתמשים במקום בזה ב 'Gobusata shite orimasu' (הזנחתי את הקשר), בצורה מאוד רשמית.
Ohisashiburi desu ממלאת תפקיד דומה ל"הרבה זמן לא התראינו" בעברית, אבל עם יותר משקל רגשי. הגרסה היומיומית, hisashiburi, משמיטה גם את קידומת הכבוד o- וגם את סיומת הנימוס desu. במצבים עסקיים מאוד רשמיים, יש דוברים שמשתמשים ב gobusata shite orimasu, ביטוי צנוע שמשמעותו "הזנחתי את הקשר".
איך להגיב לברכות ביפנית
לדעת איך להגיב חשוב בדיוק כמו לדעת איך לפתוח. תגובות לברכות ביפנית עוקבות אחרי דפוסים צפויים.
תגובות לברכות לפי זמן ביום
| הם אומרים | אתם אומרים | הערות |
|---|---|---|
| おはようございます (Ohayou gozaimasu) | おはようございます (Ohayou gozaimasu) | מחזירים את אותה ברכה |
| こんにちは (Konnichiwa) | こんにちは (Konnichiwa) | מחזירים אותה, אפשר להוסיף הערה |
| こんばんは (Konbanwa) | こんばんは (Konbanwa) | מחזירים את אותה ברכה |
תגובות לברכות יומיומיות
| הם אומרים | אתם אומרים |
|---|---|
| やあ (Yaa) | やあ (Yaa) / おう (Ou) |
| お元気ですか (Ogenki desu ka) | はい、おかげさまで (Hai, okagesamade), "כן, בזכותך" |
| お久しぶり (Ohisashiburi) | お久しぶり！元気だった？ (Ohisashiburi! Genki datta?), "הרבה זמן! היית בטוב?" |
תגובות לברכות רשמיות
| הם אומרים | אתם אומרים |
|---|---|
| はじめまして (Hajimemashite) | はじめまして (Hajimemashite) + הצגה עצמית + よろしくお願いします |
| よろしくお願いします (Yoroshiku onegaishimasu) | こちらこそ、よろしくお願いします (Kochira koso), "גם אני, אשמח לשיתוף פעולה" |
| お疲れ様です (Otsukaresama desu) | お疲れ様です (Otsukaresama desu) |
💡 הכוח של להחזיר את אותה ברכה
נימוסי ברכה ביפנית נשענים מאוד על חזרה, כלומר לחזור על אותה ברכה. בניגוד לעברית, שבה לענות ל'בוקר טוב' עם 'בוקר טוב' יכול להישמע קצת טכני, ביפנית זו התגובה המצופה והנכונה ברוב המצבים.
🌍 קידה, הברכה הפיזית
קידה (ojigi) מלווה כמעט כל ברכה ביפנית. הנהון קל של בערך 15 מעלות מספיק בין חברים. קידה של 30 מעלות היא הסטנדרט בברכות עסקיות. קידה עמוקה של 45 מעלות מבטאת כבוד עמוק או התנצלות. העומק והמשך של הקידה מתקשרים לא פחות מהמילים שתבחרו.
תרגול עם תוכן יפני אמיתי
קריאה על ברכות בונה ידע, אבל לשמוע אותן נאמרות בצורה טבעית עם אינטונציה נכונה זה מה שגורם להן להיתפס. סרטים ואנימה יפניים מצוינים לזה. ההיררכיה החברתית הנוקשה בתרבות היפנית גורמת לדמויות לעבור כל הזמן בין ברכות יומיומיות לרשמיות, וכך תקבלו הקשר טבעי לכל אחת.
Wordy מאפשרת לכם לצפות בסרטים ובתוכניות יפניות עם כתוביות אינטראקטיביות. הקישו על כל ברכה כדי לראות את המשמעות שלה, הגייה ברומאג'י, רמת רשמיות, והקשר תרבותי בזמן אמת. במקום לשנן משפטים מרשימה, אתם סופגים אותם משיחות אמיתיות עם דוברים ילידיים.
לעוד תוכן ביפנית, היכנסו ל בלוג שלנו למדריכי שפה, כולל הסרטים הטובים ביותר ללימוד יפנית. אפשר גם לבקר ב עמוד לימוד היפנית שלנו כדי להתחיל לתרגל עם תוכן אמיתי כבר היום.
שאלות נפוצות
מה הדרך הכי נפוצה לומר שלום ביפנית?
מה ההבדל בין 'Ohayou' ל'Ohayou gozaimasu'?
מתי כדאי להשתמש בקייגו (שפה מנומסת) בברכות ביפנית?
למה יפנים אומרים 'Moshi moshi' בטלפון?
מה המשמעות של 'Irasshaimase' והאם צריך לענות לזה?
זה לא מנומס להגיד רק 'Konnichiwa' ביפן?
מקורות והפניות
- The Japan Foundation, דוח סקר על חינוך לשפה היפנית מחוץ ליפן (2021)
- NHK World-Japan, שיעורי יפנית: ברכות וביטויים יומיומיים
- Ethnologue: Languages of the World, ערך השפה היפנית (2024)
- Makino, S. & Tsutsui, M. (1986). 'A Dictionary of Basic Japanese Grammar.' The Japan Times.
- Agency for Cultural Affairs, Japan, סקר השפה הלאומית (2023)
התחילו ללמוד עם Wordy
צפו בקטעים אמיתיים מסרטים ובנו את אוצר המילים שלכם תוך כדי. הורדה בחינם.
